מחלות דרכי השתן התחתונות בחתולים
(FLUTD – Feline Lower Urinary Tract Deseases)
מחלת דרכי השתן התחתונות הוא שם כללי של קבוצת מחלות הגורמות לדלקת של מערכת דרכי השתן התחתונות (שלפוחית השתן וצינות מוביל השתן הנקרא אורטרה) בחתולים. הגורמים הפוטנציאליים המובילים למחלה משתנים, אך הסימנים זהים ונעים מקושי או אי נוחות במתן שתן ועד למצב מסכן חיים של חסימת צינור מוביל השתן, בעיקר בחתולים זכרים.
סימנים נפוצים אצל חתולים עם מחלות בדרכי השתן התחתונות:
- דם בשתן.
- מתן תן במקומות לא רגילים.
- אי שקט, הסתתרות במקומות מוזרים.
- חוסר תאבון והקאות.
- יללות ואי נוחות במתן שתן.
- כניסה תכופה לארגז החול.
- מתן שתן לא רצוני.
גורמים למחלות בדרכי השתן התחתונות:
בכ-50% מהמקרים לא נמצא הגורם למחלה והיא מסווגת כאידיופטית. בחלק קטן מהחתולים מאובחנות דלקות בדרכי השתן ורק באחוזים בודדים אבנים בדרכי השתן. הגורמים הבאים יגדילו את הסיכוי לפתח מחלות בדרכי השתן התחתונות:
- מזון – כמות גבוהה של מינרלים מסוימים במזון עשויה להגביר את הסיכוי להיווצרות גבישים/קריסטלים בשתן. מגנזיום ופוספט הינם מרכיבים של הקריסטל הנפוץ ביותר, הקרוי סטרווייט (struvite). לכן, חשוב לשמור על כך שרמתם במזון החתול תהיה נמוכה ככל האפשר. חומציות השתן (pH) מושפעת גם היא ממזון החתול. חשוב לספק מזון המשמר את רמת החומציות הנכונה בשתן, משום שבשתן בסיסי ישנה נטייה להיווצרות גבישי סטרווייט, בעוד שבשתן חומצי יותר, ייתכנו אבנים מסוגים אחרים.
- סביבה – נמצא שבמקרים רבים מהחתולים סטרס מהווה גורם להתפרצות המחלה. הסיבה לסטרס יכולה להיות: מעבר דירה, הכנסת חיה חדשה לבית, לידה של תינוק, שינוי בתזונה. מתן שתן בתדירות נמוכה עלול לגרום להיווצרות גבישים. הגורמים עלולים להביא לירידה במתן שתן הם: הימצאות בעיקר בתוך הבית ושתייה מועטה (לדוגמא: בשל קערה מלוכלכת, מים לא טריים, קערה שהוצבה ליד ארגז החול או בסמך למכשיר רועש), בעיות עם ארגז החול (לדוגמא: ארגז מלוכלך או ארגז הנמצא בשימוש על ידי הרבה מדי חתולים).
- משקל – לחתולים בעלי עודף משקל יש נטייה לפתח את התופעה. נמצא שהעדר פעילות גופנית מעלה את הסיכוי לחלות במחלות דרכי השתן התחתונות. עליה במשקל היא תוצאה של גידול בכמות השומן בגוף ונובעת מאכילה מוגזמת והעדר פעילות גופנית. גורמים נוספים העלולים לתרום לעליה במשקל הם גיל, גזע, עיקור וסירוס או בעיות רפואיות. חשוב, גם אם חיית המחמד שלכם אינה מראה את אחד הסימנים המתארים עליה במשקל, מומלץ להישקל בקביעות אצל הווטרינר ולוודא שהמשקל תקין.
טיפול במחלת דרכי השתן התחתונות בחתולים:
- חסימות בדרכי השתן של חתולים נגרמות ברובן על ידי פלאקים. פלאקים באורטרה מורכבים מחומר חלבוני וקריסטלים. למרות שנוכחות של קריסטלים מסוג קלציום אוקסלט עלתה בשנים אחרונות, הקריסטל הדומיננטי בפלאקים הוא עדיין סטרווייט. חסימה בדרכי השתן מהווה סכנה לחיי החתול ולכן יש פתוח אותה בהקדם האפשרי. פתיחה של חסימה בדרכי השתן מתבצעת בטשטוש או הרדמה, כאשר לתוך האורטרה מוחדר קטטר שתן שדרכו אפשר לנקות את השלפוחית ולפתוח את החסימה. יש להשאיר את הקטטר לפחות 24 שעות ואף יותר בהתאם לחומרת החסימה. יש לבצע בדיקת שתן לשתן הנלקח ישר מהשלפוחית, ובהתאם לתוצאות הבדיקה ניתן להתאים תזונה רפואית. חתולים אלה צריכים לאכול מזון רפואי לכל שארית חייהם. ישנו סיכוי לחזרתיות של המחלה. חשוב - הגברת צריכת המים של החתול כאמצעי למניעת מחלות בדרכי השתן התחתונות. נמצא שחתולים הניזונים ממזון רטוב המכיל כ-70% מים חלו פחות במחלות דרכי השתן התחתונות, לעומת חתולים הצורכים מזון יבש המכיל כ-10% מים. במילים אחרות, ככל שחתולכם ישתה יותר מים, כך תיווצר כמות רבה יותר של שתן וכך ירצה לתת שתן לעתים תכופות יותר. מכיוון שהשתן הופך מהול יותר ושוהה פחות זמן בשלפוחית, הדבר מקשה על היווצרות קריסטלים ואבנים.
- דלקות בדרכי השתן התחתונות. נמצא שכ-50% מהמקרים של דלקות בדרכי השתן הן אידיופטיות, כלומר, לא נמצא הגורם לדלקת. האבחנה מתבססת על היסטוריה מתאימה וסימנים קליניים אופייניים, ועל שלילה של הגורמים האחרים, אשר יכולים להביא לסימנים קליניים דומים. יש לזכור כי המחלה מופיעה בחתולים צעירים, אך לרוב מעל גיל שנה. בניגוד לאנשים, המחלה מופיעה בשני המינים בתדירות זהה. הסימנים הקליניים של דלקת אידיופטית בדרכי השתן הם סימנים אופייניים של מחלות מערכת השתן התחתונה בחתולים. הטיפול בדלקות בדרכי השתן התחתונות כולל הורדת סטרס, העלאת צריכת המים וטיפול תרופתי. במקרים אקוטיים יש להוסיף משככי כאבים.
מגוון המזונות לטיפול במחלות דרכי השתן התחתונות בחתולים:
הווטרינר ימליץ לכם על המזון הרפואי בהתאם לממצאים הרפואיים. מזונות אלה, אשר מכילים הרכבים שונים של מלחים וחומרי הזנה, יתקנו את חוסר האיזון בגוף ויצמצמו בכך את הגורמים המובילים למחלה. חלק מהמזונות אף יסייעו בהמסת גבישים/קריסטלים ובמניעתם בעתיד. במהלך הטיפול ייתכן ויהיה צורך לשנות את המזון לאחד מתוך מגוון המזונות הרפואיים המטפלים במחלה. ההחלפה תעשה לאחר התייעצות עם הווטרינר.
ד"ר זיו דיקמן
מרכז וטרינרי קרית ים
http://www.zdvet.co.il
